<h1>תקון סופרים לרשב"ש — השער השבעה עשר</h1>
<h2>דף פה.</h2>
הקרקעות והעבדים הם בני שטר. בין במכר בין במתנה, בין שטר מכירה או שטר ראיה, כמו שיתבאר כל אחד ואחד במקומו בעזרת ה'. ואף האשה נקנית גם כן בשטר. אבל המטלטלין אין כותבין עליהם שטר. שהרי שנינו פרק קמא דקדושין [כ"ב ע"ב] עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה ותניא בברייתא אף בחליפין וקאמרינן בגמרא דתנא דידן דלא תני חליפין משום דמילתא דליתא במטלטלין קתני מלתא דאיתא במטלטלין לא קתני. ובפרק מרובה [ב"ק ע"ט ע"א] גמ' היה מושכן ויוצא תניא כדרך שתקנו משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרין וכשם שקרקע נקנית בכסף בשטר ובחזקה כך שכירות נקנית בכסף בשטר ובחזקה שכירות דמאי אילימא שכירות (במטלטלין) [דמטלטלין] מטלטלין בני שטרא נינהו בתמיה אמר רב חסדא שכירות דקרקע. ובפרק הספינה [ב"ב ע"ו ע"א] נמי אמרינן רבי נתן אומר ספינה ואותיות נקנים במסירה ובשטר וקא פריך תלמודה ספינה בשטר למה לי מטלטלים היא אלא לאו הכי קאמר ספינה נקנית במשיכה ואותיות במסירה. מכל הני משמע דמטלטלין לאו בני שטרא נינהו. ובפרק חזקת [ב"ב ל"ג ע"ב] נמי גבי ההוא דאמר ליה לחבריה מאי בעית בהאי ארעא אמר ליה מינך זבינתה ואכליתא שני חזקה וכו' אמרינן נמי שטרא לפירי לא עבדי אינשי. והכונה מכולן שאין השטר קונה בהם וגם שאין צריכין לשטר שהמטלטלין בחזקת מי שהם הוא נאמן עליהם ולפיכך אינן בני שטר מכר ואינם צריכין לשטר ראיה, אבל הגודרות דאמרינן בפרק חזקת [ב"ב ל"ו ע"א] דאין להם חזקה, נראה שצריכין שטר ראיה דאף על גב שאינן נקנין בשטר אבל לשטר ראיה צריכין הם, לפי שמי שהם בחזקתו אינו נאמן וצריך הוא לשטר. וכתב רש"י ז"ל במסכת שבועות בפרק כל הנשבעין [מ"ו ע"ב] שקבל מרבו רבינו יצחק הלוי ז"ל שמה שנהגו לכתוב שטר על מכירת ספרים אינו אלא לרווחה בעלמא שלא יצטרך להשבע שהרי הוא נאמן בשבועתו שהם לקוחים בידו. ודווקא לספרא דאגדתה הוא דאמרינן התם ובפרק המקבל [ב"מ קט"ז ע"א] ובפרק חזקת [ב"ב נ"ב ע"ב] דאפקינהו רבא מיתמי אבל שאר ספרים שאדם מקפיד עליהם (שמא) [שלא] יתקלקלו כמו שמצינו במוצא ספרים בפרק ואלו מציאות [ב"מ כ"ט ע"ב] שלא יקרא בהם לכתחלה ולא יקרא אחר עמו ויכול לטעון ולומר לקוחין הם בידי בשבועתו והשטר פוטרו משבועתו. לפיכך אף בשאר מטלטלין אני אומר לעניות דעתי לרווחא דמלתא שלא יבוא לידי שבועה או אם יש עדים וראיה דאינו נאמן כדאיתא בפרק הכותב [כתובות פ"ה ע"א] ובפרק חזקת, או אם הם דברים העשוים להשאיל ולהשכיר כדאיתא בפרק כל הנשבעים [שבועות מ"ו ע"ב] ובפרק המקבל [ב"מ קט"ז ע"א] ובפרק חזקת [ב"ב נ"ב ע"ב] כותבין עליהם שטר וראיה לדבר, ובפרק זה בורר [סנהדרין כ"ט ע"ב] אמרינן הודה במטלטלין וקנו מידו כותבין ואם לא[ו] אין כותבין אלמא דרגילין היו גם כן לכתוב שטרי הודאות על המטלטלין דהיינו שטר ראיה. ויכתוב בהם סימן אם הם בעלי חיים כדאמרינן גבי יוסף בן שמעון בפרק גט פשוט [ב"ב קע"ב ע"א]. או מדת אורכם ומדת רחבם אם הם בגדים כדאמרינן בפרק יש נוחלין [שם קכ"ח ע"א] גבי גלימא. או משקלם אם הם כסף וזהב ושאר מתכות כדאמרינן התם גבי נסכא כנ"ל לענ"ד.
